שרונה גיא

לרקוד בשבילי זו דרך חיים של ביטוי אישי באופן הטוב ביותר

כאשר אני רוקדת אני מרגישה מחוברת לאני הכי גבוה שלי

הכל מושתק מסביב, הריקוד סוחף, המוזיקה מניעה אותי וזה אופן הביטוי שלי

הריקוד מאפשר לי ביטוי רחב של רגשות, מאפשר לי חופש והנאה, שחרור מתחים

חיבור לשמחה ולאנרגיית החיים

הריקוד עבורי הוא דרך להבעת תודה, כמו תפילה, הוא דרך לאמת שלי

​

במקביל לריקוד אני צלמת, בוגרת בצלאל תואר ראשון והמדרשה לאמנות תואר שני

במשך שנים רבות הצילום היה הכלי היחיד שלי לביטוי אישי

בסיום התואר הראשון התחלתי לרקוד ריקוד מזרחי (ריקודי בטן) 

זה לא קרה ככה סתם מסקרנות, אלא כי תמיד עוד מילדות כשהתנגנה מוזיקה ערבית כולם נאספו סביבי

וחיכו שאתחיל לרקוד, אז רקדתי, סחפתי ונסחפתי, ילדה סגורה וביישנית ורק שם נפלו המגבלות 

לאחר שנתיים שלמדתי בארץ, נסעתי לניו יורק להתמקצע אצל מורה מצרי יוסרי שריף

למדתי אצלו 4 שנים, כל יום שעתיים, שיעורים פרטיים להרכבת כוריאוגרפיות,סדנאות והופעות

חזרתי לארץ והתחלתי ללמד ריקודי בטן, העליתי מופע שכלל סיפורים על מקורות המחול המזרחי ומקום האישה בתוך התרבות של הריקוד, יחד עם הופעה

במשך השנים והצורך במיקוד תעסוקתי, יחד עם שינויים אישיים, עזבתי את המחול המזרחי והמשכתי בדרכי כצלמת, כמורה לצילום עבדתי עם נוער בסיכון

במשך שנים אני חיה חיים של מודעות אישית, נפשית ורוחנית, הדרך שלי בחיים כוללת מודעות תזונתית, טיפולים נפשיים וחקירה לאקאניינית בפסיכואנליזה, חיבור ליהדות וקבלה וגם טיפולים גופניים בדיקור, אבל מעולם עד שהכרתי את שיטת ניה, לא הכרתי בחשיבות העבודה על השלד, על הגוף, עצמות, גמישות ותנועתיות כדרך ריפוי. נחשפתי דרך סרטוני אינסטגרם לניה, ידעתי שאני חייבת לנסות, בעיקר הרגשתי דחיפות לחזור לתנועה של הגוף בעקבות בעיה בחוליות צואריות וכאבי צואר וגב. כך הגעתי למרכז . 

  בו אני מלמדת היום כדי ללמוד שם ניה ומייד התאהבתי וידעתי שחזרתי הבית אל הריקוד

​

היום אני מאמנת בשיטת ניה, בעלת חגורה חומה מטעם ניה העולמי. מנחה קבוצות ברחבי תל אביב, סדנאות ורטריטים

יש לי עונג עצום בללוות תלמידות ותלמידים במסע שלהם אל תוך ניה ועולם של חיים בריפוי עם תנועה מודעת, אהבה

למוזיקה וסקרנות 

לדף השיעורים שלי

​